גרסה להדפסה גרסה להדפסה

על חלומות ,הגשמה ושאר תבלינים.

על חלומות, הגשמה ושאר תבלינים. מאת: שרית רוזן

בסוף השבוע האחרון מצאתי את עצמי בסלון הביתי מוקפת בבני משפחתי שהתאספו כולם לחזות בגמר מאסטר שף. חייבת לציין שצפייה בטלוויזיה היא לא ממש בסדר העדיפויות שלי ,וגם כשמדובר בתוכנית בישול לא ממש יוצא לי לעקוב בחרדת קודש אחר הבישולים והמאכלים . אולם משהו בתוכנית ,באנרגיה ,גרם לי להתבונן בשקיקה במתמודדים ובשונה מתוכניות אחרות חשתי סוג של ניקיון .

בשונה מתוכנית ריאליטי רגילה, היה שם משהו אחר .

למרות התחרות היה כבוד הדדי ,אכפתיות ,אף מתמודד לא ניסה להשמיץ או לפגוע בכדי לעלות בסולם ההצלחה, אלא כל אחד הביא את האמת שלו ועם זה הוא רצה לנצח.

נכון שהתיאטרליות של אייל שני הוסיפה לתוכנית חוש הומור וצבע, וכולנו עסקנו בניחושים באיזה מטאפורה יבחר השף המהולל לבטא את שעל ליבו, שעבורו המרחק ביו גן עדן לגיהינום זהו המרחק בין הצלחת לחיך ,אז בין זעקת הפטרוזיליה לפעימות הלב של הדים סאם  ,נפעמנו אנחנו מהיצירתיות האין סופית של המתחרים ,שיצקו לתוך האוכל לא רק מרכיבים אלא גם המון אהבה.

וכך תוך כדי התוכנית מצאתי את עצמי תוהה מה גרם ל 3 המועמדים להגיע לפיינל.

מהו מרכיב ההצלחה שהביא אותם לשלב הסופי מבין כל 6000 המתמודדים.

הרי אחרי הכל כולם רצו להצליח ,לחלק מהם אפילו היה סיפור חיים עסיסי שמתאים לתוכנית ריאליטי שכזו, בטוחה אני שרבים וטובים מהם ידעו לבשל ממש טעים ויצירתי.

ובכל זאת מה גרם לאינה ,סמדי ואלקנה להגיע לישורת  האחרונה .

מה התבלין שיצר את הניצוץ מהו סוד הקסם???

הסתכלתי על סמדר כמה יופי היה בפשטות שלה, באמת שלה ,עם הפרח ההזוי שלראשה ,לא עניין אותה מה יגידו או מה מקובל.

רק דבר אחד היה בראש מעיניה והוא לבשל באהבה.

אני זוכרת באחד הפרקים שהיא העזה לחתוך לדג את הסנפירים ושינתה לו את צורתו המקורית, מר אייל שני נזעק לעברה אחוז בעתה, וניסה לחלחל בה קורטוב של ספק, בעודו מתאפק שלא לתלוש את שערות ראשו כתוצאה מחילול הדג .

אולם ללא היסוס היא ביקשה ממנו להתרחק עם האנרגיות הרעות  ולאפשר לה להמשיך במלאכתה, תוך שהיא מצהירה למצלמה שהיא עושה את שעל ליבה ואם בסופו של דבר היא תודח ותלך הביתה אז לא קרה דבר, אבל לבשל זה מהלב ולא כי אמרו לה.

אלקנה הביא טוטאליות מוחלטת ודבקות במטרה, הבישול עבורו הוא קודש והאמונה שלו "שאם עושים טוב יהיה טוב ".

הוא התמסר למשימות ,ולא נתן דעתו לאחר ,וליכולות של האחר לגבור עליו.

הרי לכאורה רגע לפני הסוף הוא כמעט הודח והסיכוי להתמודד מול אביבה היה נראה כמעט בלתי אפשרי

אולם מסתבר שהכל אפשרי, אם רק באים מהמקום הנכון , אם רק מביאים אמונה ,ואת עצמך, אז הפשטות גוברת על האינטלקטואל , והיופי והטעם הפנימי של הלחם יוצרים את טעם החיים שבא מהלב.

ובל נשכח את אינה , שעבורה הבישול הוא שפה ,הוא ביטוי ,לבשל זה באהבה , מתוך תשוקה אמיתית ואפילו שליחות.

כאשר היא זכתה היא אמרה "אני כאן בשבילכם".

חלומות הם עבור כולם, אולם הם הצליחו לגעת ולממש את החלום .

בזכות האהבה שלהם לבישול ,בזכות התשוקה שלהם לדבר,בזכות השייכות הפנימית ומתוך תחושת השליחות.

אהבה,תשוקה,שייכות ,ושליחות אלו הם המרכיבים הסודיים ,זו הנוסחה שהביאה אותם לגמר.

לא היו שם אינטריגות הייתה שם אהבה.

הדבר גרם לי לחשוב היכן אני נמצאת במשוואת ההצלחה ,מהם המרכיבים שלי ביום יום כשאני בעשייה.

היכן אני בהגשמה העצמית ומה אני מביאה לשם.

הרבה פעמים אנחנו בטוחים שאנחנו בעשייה הנכונה ,בדרך שרצינו ובכל זאת משהו לא עובד עגול,קיים קושי תקיעות ,העזתי לעצור ,להתבונן ולשאול את עצמי האם אני באזור הנוחות ? ומה ביני לבין הגשמה מלאה .

כמובן שלמחרת חליתי וכל חלק בגופי אמר שירה,בכל פעם שהקאתי שאלתי את עצמי על איזה חלק אני מוותרת בכדי לאפשר לעצמי לגדול ,איזה אמונות עדיין קיימות שם שמונעות ממני את החיבור הטוטאלי לעצמי ולכוח שבי,והאם אני מוכנה לשחרר באהבה את הילדה הקטנה שעדיין צריכה חיבוק וחיזוקים למי שהיא ,שלפעמים חוששת ומפחדת מן הבאות.

אני יודעת שזה לא פשוט לעמוד מול המראה ולתת מענה לאמת העירומה,אבל מסתבר שבשביל להצליח, צריך להאמין וממש לרצות, להיות באהבה אמיתית לדבר ובעיקר לעצמי.

לא בפחד ,לא בתחרות,לא במגננה ,לא באגו ובוודאי שלא בכוחניות , צריך רק פשוט להיות אתה, עם כל היופי הפנימי שאתה מביא ,זהו הבידול, זהו סוד ההצלחה.

 

ואתם ,האם אתם  אוהבים את עבודתכם ? האם בסתר הלב קיימת שם התשוקה ? האם בעשייתכם נתרמים גם האחרים?

איפה אתם במשוואת ההצלחה?

 

 

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה מתוך הלב.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*


2 + 8 =

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>