גרסה להדפסה גרסה להדפסה

אחריות

אחריות.

מילה כבדה המון משמעויות ,אבל בלעדיה שום דבר לא קורה.

היכולת לצאת ממעגל התירוצים היא לקחת אחריות ,אחריות לחיי לרצונותיי  למשאלות ליבי.

אם חיינו מתנהלים בנהר, ואנחנו משייטים בספינת חיינו אזי אחריות היא משוטים.

כי כאשר אני משולל אחריות הספינה שלי יכולה להגיע לכל מיני מקומות לא רצויים,להיסחף בזרם.

ואז אנחנו מוצאים את עצמנו במקומות רחוקים ,מתנפצים על הדפנות, משוללי אחיזה ומלאי בעתה.

כשאני בוחר לא לבחור אני הופך להיות פסיבי ,כי במקום להוביל אני מובל ,במקום לייעד לעצמי מטרה ודרך אני נסחף לאן שהחיים מובילים אותי.

 

החיים בעבר הובילו אותי למקומות שונים ,אולם ברוב המצבים הייתי כצופה נסחפתי בזרם היות ולא ידעתי אחרת.

המודעות הביאה לחיי את הידיעה כי יש לי משוטים, יש לי כוח ויכולת לנתב את ספינת חיי אל אותם מחוזות שאני רוצה וחפצה בהם.

נכון ,הידיעה כי הכוח בידי לעיתים מפחידה אותי כי היא מביאה עימה אחריות ,אבל מאידך יש בה גם משהו מרגיע ,הידיעה שהכוח טמון בי שהיכולת בעצם אצלי ,שאם אסכים להוביל ואצא מהדפוס של הקורבן שנגרר שנסחף ,אז אוכל לממש את שעל ליבי, אותה ידיעה פנימית נותנת לי כוח.

לעיתים העבודה קשה ומעייפת ,כי לא תמיד הנהר רגוע ושקט לעיתים אנחנו מתמודדים עם רוחות וזרמים פנימיים חזקים אשר לא בשליטתנו,אנחנו חווים טלטלות ולרגע נראה כי אבדנו, אולם אחיזה נכונה באותם משוטים ואמונה פנימית בדרך ,תביא אותנו אל האיזון שאנחנו מבקשים בעבור עצמנו.

בחיי היום יום למדתי כי אחריות הינה ההכרה בעוצמה שלי .

לפני תהליך המודעות שחוויתי קושי, או חוסר, כלכלי ,רגשי ,הייתי נוטה לייחס האשמה לאחרים ,כמה פשוט להאשים את ההורים, את הגרוש ,פשוט להאשים את העולם בצרותי.

להשתבלל במרירות ,לקטר ,לחולל דרמה,אפשר גם להוסיף קורט של ציניות  ,ולצפות מהעולם לרחמים.

אולם תוך כדי מסע המודעות השכלתי להבין כי אני חלק מהתהליך .

כשאנחנו חווים קושי משהו בהתנהלות שלנו יוצר אותו ,יכול להיות שגם האחר מוסיף ,אבל אין זה אומר שאנחנו נקיים מכל רבב.

חלק מתהליך המודעות הוא להבין את החלק שלי באותו מעגל ,ולראות היכן האחריות שלי בתהליך.

לפעמים האחריות היא לצאת מהפסיביות, לצאת מביטול עצמי, מדימוי עצמי נמוך ,מהצורך להיות קורבן ,ומהרווח המדומה של הכרת הסביבה במסכנות שלנו, ומקבלת היחס והחום שבאותה התנהלות  .

לצאת מאזור הנוחות ומהשקט הפנימי המדומה שאנחנו יוצרים לעצמנו, בכדי לא להתמודד עם האמת.

למדתי לקחת אחריות לחיי ,נכון שאומנם גיליתי דברים בגיל יחסית מאוחר ,הייתי בת 30 שלמדתי

ללכת בעולם,להכיר באיכויות שלי ,בטוב שבי בכוח שמצוי בי , מבלי לחפש אשמים אלא מתוך לקיחת אחריות מלאה לכל מה שאני חווה ומביאה לעולמי.

 

המילה אחריות מכילה את ההתחלה והסוף ,מתחילה בא' ומסתיימת בת'.

שאנחנו בוחרים להוביל מהלך אנחנו נדרשים להתחיל ולסיים בלי קצוות פתוחים בלי תירוצים מהתחלה ועד הסוף.

אם תשימו לב למבנה המילה תראו את היופי שבה היא מתחילה בא', א זה אני ,אחרי שלקחתי אחריות על עצמי אני יכול לקחת אחריות גם על המעגל הקרוב אלי שזהו- אח,ומתוך שהגדלתי את מעגל ההשפעה אני כבר במקום של מעגל נוסף- האחר ,ואז כשאני שם ,אני הופך באופן לא מודע למוביל דרך באומרי אחרי !

אבל ללא היכולת להיות באחריות האישית איני יכול להוביל דעה או דרך עבור האחר.

כי כדי ללמד לאחריות אתה צריך בראש ובראשונה ליישם.

 

כל אדם נוצר בצלם אלוהים ומתוך כך הוא ניצוץ אלוהי ומחובר הוא לתפארת שנולד הוא איתה.

לכל אדם יש שם,ולכל אחד מאתנו יש כתר שניתן לנו ביום היוולדנו.

כתר אישי ,פרטי ,מלא בכל טוב ,עלינו רק להתחבר אליו לשייך אותו אלינו כך נוכל להיות מחוברים ביום יום לאותה עוצמה שקיבלנו באהבה.

אבל אנחנו לא מודעים לאותו כתר.

ראו את המלך כמה מחובר הוא לאותו כתר אשר לו ,מודע ליכולת שלו לעוצמה ,אולם החיבור לכתר מחייב גם חיבור לאחריות ולכן המלך אינו יכול לעשות ככל העולה על רוחו צריך הוא לתת הדין לגבי מטרותיו דרכו ערכיו.

בעצם כל אחד מאתנו הוא אותו מלך או מלכה, לכל אחד מאתנו כוח ועוצמה פנימית ,כל אחד יכול לבחור באותם משוטים ולהוביל את ספינת חייו .

 

בכל יום אני חוברת למלכה שבי ,לאחריות שכרוכה באותה בחירה ומנווטת לי בהנאה ובאהבה מתוך תחושת החופש את ספינת חיי.

אתם מוזמנים לבוא…. אחרי!

 

 

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה מתוך הלב.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*


2 + = 8

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>