גרסה להדפסה גרסה להדפסה

שכר ועונש -האומנם ?

‏                                                                                                         12/09/2012

מסר בתקשור שהתקבל בנושא שכר ועונש בחיינו האומנם ?

אותה תודעת שכר מקורה באוותה נפרדות אשר מצויה בכם כאנוש.

תודעת הנפרדות יוצרת חוסר , ועל כן שכר מהווה מדד לעמל.  ביחס לעמלך יהא שכרך.

שכר מהווה תגמול ,הערכה.

מתוך ההפנמה כי נזקקים אנו לאותו שכר בכדי להכיר בעוצמתנו , קיבענו לעצמנו מערכת יחסית של שכר ועונש אשר אומרת : כאשר אתה שווה תקבל שכר ,כאשר הנך בחוסר תקבל עונש.

מערכת יחסים זאת מאפשרת לנו להרגיש חיים, דרכה מתפתחים אנחנו  ולא קיימת בנו תודעה אחרת.

אותה חברה בעצם יצרה באדם מלכתחילה חוסר היות ונצרך הוא לשכר.  ללא השכר אין הוא ראוי . והיה ותקיים מצוות , יהא שכרך גדול . והיה ותכפור יהיו חייך בוסר.

משמע פעולותייך יקבעו מהותך.

נכון הדבר כי על האדם להביא מאורו , לבחור לחיות את חייו מתוך אהבה לעצמו ולסובב אותו . לחיות בתודעה אשר אינה מהווה פגיעה או עליונות .

אולם כאשר נמדד הוא ביחס לעשייתו מאבד הוא מזהותו הטבעית.

היות והאדם נולד שלם ,ללא חסרים . התודעה כי בכדי להוכיח עצמו בעולם עליו לייצר שכר מוטעית ביסודה , כי שמה היא אותו אוטומטית בתודעה חסרה.

אדם צריך להיות לא ביחס לתגמול ,תגמול הינה הזנה חיצונית ,לא ביחס למדדים אלא מתוך רצון ליצור , מתוך אהבה לדבר מתוך ההכרה באור .

כאשר קיבעתם בחייכם את תודעת השכר והעונש קיבעתם תודעה שיפוטית אשר אינה מצמיחה אלא מקבעת .

מתוך אותה תחרות אשר מצויה בכם ומתוך הנתק שלכם לאהבה עצמית נוצרה אותה שפיטה.

אולם לא קיים בורא אשר יושב ומעניש ,היות ובמרחב האהבה מצוי אור אין סופי שמהותו זרימה , חמלה , קבלה .

בגלל העדר קבלה עצמית יצרתם בעולמכם את העונש . אשר מסמן לכם מתי סטיתם מהדרך והפכתם מראוי ללא ראוי.

הכעס הפנימי שבכם כלפי עצמכם יצר את אותה ענישה ,חוסר ההבנה כי אדם יוצר לעצמו את חייו ביחס לאמונתו . כאשר סבור הוא כי עליו להיענש , מתוך שלא מקבל הוא את עצמו וחש כלפי עצמו כעס ואשמה אזי יתרחש הדבר כי גזר הוא על עצמו את הדין.

אין דיין ,יש דין ! ואת הדין אתם שמים על עצמכם כאשר מנותקים אתם מאהבה עצמית.

חברה נזקקת לגבולות אולם בכדי לשמר האחד את השני.  מתוך כבוד הדדי ולא כצורך להשליט כוחניות ולייצר טרור.

כאשר האדם חורג מאותם גבולות צפוי הוא להתמודד עם מעשיו , אולם לא מתוך כוחניות אלא מתוך קבלת אחריות .

כאשר מהווה אני פגיעה באחר עלי לקחת אחריות למעשיי אין כאן ענישה אלא תהליך למידה.

עלינו לדעת כי טוב ורע הם מונחים שהחברה יצרה אולם לעיתים מאבדים הם מהמשמעות הטהורה.

על אדם לדעת להתבונן בעצמו ולהרגיש האם בהתנהלותו פגע הוא באחר . לא ביחס למוסרי או ערכי אלא ביחס לסיטואציה אשר בה הוא מצוי אשר משתנה ביחס לנסיבות חיינו.

עליכם להכיר בערכה של האהבה ולאמץ אותה כדרך חיים .

גם כאשר טועים אתם זכרו כי הנכם אנוש ועל כן תהליך ההתנסות מייצר עבורכם למידה ,למדו מטעויותיכם קחו אחריות למעשיכם אולם היו באהבה עצמית ושחררו את השכר והעונש מחייכם.

 

 

 

 

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה תקשורים.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*


4 + = 11

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>